זֶה הַזְּמַן לֶאֱסֹף הַכֹּל פְּנִימָה לִהְיוֹת בְּהוֹדָיָה, עַל כָּל הַקַּיָּם הַיֵּשׁ וְהַמִּתְחַדֵּשׁ וְעַל כָּל מָה שֶׁמֵּת...

שֵׁשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר. יוֹצֵאת לבלקוני לִנְשֹׁם אֲוִיר אוּלַי אֶרְאֶה שֶׁלֶט בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהַמַּגֵּפָה חָלְפָה כַּמָּה שֶׁאֲנִי...

עצמת חֻלְשָׁתִי חֲלִישׁוּת עָצְמָתִי עַצְמוֹתַי חוֹלְשׁוֹת בְּעַצְמִיּוּתִי לוֹחֲשׁוֹת לִי שֶׁקֶט קִיּוּמִי! שָׂם מֵעֵבֶר לְהָרִים...

אַהֲבָה בִּימֵי קוֹרוֹנָה (סִפּוּר מֵהַחַיִּים) חֲצִי שָׁנָה הֵם כְּבָר נוֹגְעִים בַּנִּימִים הַדַּקִּים הִיא שָׂמְחָה לִקְרָאתוֹ...

לְתָאֵר אֶת הַחֲוָיָה שֶׁל שְׁבוּעַ הַשְּׁתִיקָה זֶה הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לַמִּלִּים זֶה כְּמוֹ נִתּוּחַ לֵב פָּתוּחַ בְּלִי הִתְעָרְבוּת...

מַבָּט מֵחַלּוֹן בֵּיתִי בִּנְיָנִים נְמוּכִים מִסְּבִיבִי מִרְפָּסוֹת מְסַפְּרוֹת יְעֵלִים רוֹקְדוֹת עַל גַּגּוֹת דְּרָרוֹת...

מאז שאני זוכרת את עצמי, ניירות וכלי כתיבה זה הפטיש שלי בכיתה א' המצאתי שיש לי שיעורים, כדי למשש את המחברות של "דפרון" עם הכריכה הממוחזרת...

כְּשֶׁנִּדְמֶה לָךְ שֶׁשָּׁכַחַתְּ אֵיךְ רוֹקְדִים אֶת הַחַיִּים תְּנִי לְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ לָלֶכֶת בִּמְקוֹמֵךְ עַרְסְלִי אֶת לִבֵּךְ...

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָה בְּיָדַיִם פְּתוּחוֹת וּפוֹגֶשֶׁת אֲטִימוּת כְּשֶׁאַתְּ מְזַהָה אֶת הֲתַרְחִישׁ הַמֻּכָּר וְהַיָּדוּעַ מֵרֹאשׁ וְלֹא...

כָּזֹאת אָנֹכִי: שְׁקֵטָה כְּמֵימֵי אֲגַם, אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם. בְּשֶׁכְּבָר...

כְּנִיעָה לַדֶּרֶךְ מְשַׁחְרֶרֶת דְּאָגָה בֵּין אִי וַדָּאוּת אַחַת לְאַחֶרֶת כָּל הַתָּאִים מִתְעוֹרְרִים לִתְחִיָּה וְהִיא נוֹכַחַת,...

כָּמַהּ חוּשָׁנִית, כָּכָה א-מִנִּית כָּמַהּ פְּשׁוּטָה, כָּכָה מֻרְכֶּבֶת כָּמַהּ צִבְעוֹנִית וּמְשַׁכֶּרֶת כָּמַהּ יָפוֹת וַאֲצִילוֹת...

מה אם נולדתי קצת פרועה, קצת לא ברורה, קצת אחרת לא אמא ואישה רגילה, אני חינוכית מיוחדת :) יש רווחים ויש מחירים לחיות את השונות ולהתמסר...

תקופות מעבר הן לא רק האביב והסתיו הן מה שהלב שלי מרגיש עכשיו תקווה כמוסה הבנה מאוסה דמעה שקופה פעולה רפה תמונה יפה יחפה רוקדת בשדות...

שמונה חודשים בעיר הגדולה, והיא נראית לי גם כל כך קטנה. את נוף הברושים זקופי הקומה, על רקע הרי הגולן והחרמון, מחליף הומלס, שעשה לו מקום של...

הליידי היפה היא אמא שלי שלימדה אותי להיות האישה של חיי 💙 אורה ג'קלין נחמיאס דהאן ריחות השבת מגיעים עד לכאן

#כשהדעת מתיישבת בצידי הדרכים ומתבוננת על מפגשים עם אנשים אל אבא שלי התגעגעתי אליו! ובאו בדרכי שלושה בדמותו כולם מרוקאים, שחורים בני...

תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה בְּתֵל-אָבִיב אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁתַּרְתִּי, תרתיי-מַשְׁמָע אַחַר מַיִם וַאֲדָמָה כְּבָר לֹא אוֹתָם שָׂדוֹת,...

מֶרְחֲבֵי לִבִּי כְּמֵהִים לַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, לַיָּם הַפָּתוּחַ לִלְטִיפוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרוּחַ שֶׁיְּחַבְּקוּ אוֹתִי אֶל...

שבר מאפשר התבוננות במקום הסדוק בתוכנו, ב"אבן השתייה" שלנו, זו שהאדם מושתת עליה זה מקרב אותנו לעצמי ולאור. זה בונה את הכלי הטהור נינוח,...