כָּל פַּעַם הַלֵּב נִפְתַּח מֵחָדָשׁ

חֲצִי שָׁנָה הֵם כְּבָר נוֹגְעִים

בַּנִּימִים הַדַּקִּים

הִיא שָׂמְחָה לִקְרָאתוֹ

כְּשֶׁהוּא הוֹפִיעַ

חָשְׁשָׁה שֶׁלִּבָּה יִפָּגַע

אָז פָּתְחָה אוֹתוֹ בְּהַדְרָגָה

עוֹד חִבּוּק, עוֹד מִלָּה

קְצֵה חוּט לְאַהֲבָה

אָז אָמַר שֶׁיּוֹתֵר מְאֻחָר הוּא יוֹפִיעַ

בְּהִתְרַגְּשׁוּת גּוֹאָה

יָצְאָה לְלַקֵּט אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹהֵב

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעַ

מֵי קוֹקוֹס אוֹרְגָּאנִי, אַנְשׁוֹבִי, קַעֲרַת פֵּרוֹת הָעוֹנָה

הִבְטִיחַ אָז שָׁטְפָה אֶת גּוּפָהּ

לָבְשָׁה אֶת שִׂמְלָתָהּ הַיָּפָה

עִם פֶּרַח עַל דָּשׁ

כָּל פַּעַם הַלֵּב נִפְתַּח מֵחָדָשׁ

שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה. הִיא מְחַכָּה. הוּא לֹא בָּא אֵלֶיהָ

גַּם לֹא הוֹדִיעַ מִבְּעוֹד מוֹעֵד,

שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה. נִטְרְפָה דַּעְתָּהּ

הִנִּיחָה רֹאשָׁהּ וְדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבוּ אֶת צִפִּיּוֹתֶיהָ

שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה, הַסִּירָה כְּסוּתָהּ

הַשְּׁתִיקָה עוֹנָתָהּ

מִכָּל הַיֹּפִי וְהַקֶּסֶם נוֹתְרָה פְּרֵדָה שְׁתוּקָה

הוּא לֹא בָּא אֵלֶיהָ

הוּא לֹא בָּא

מרץ 2020

@כתיבה: סמדר דהאן

@צילום: אמיר לושקוב