אַבָּא, רָאִיתִי אוֹתְךָ בָּעֵינַיִם שֶׁל אֲחֵרִים

#כשהדעת מתיישבת בצידי הדרכים ומתבוננת על מפגשים עם אנשים

אל אבא שלי התגעגעתי אליו! ובאו בדרכי שלושה בדמותו כולם מרוקאים, שחורים בני שחורים כמוני-כמוהו נראים, לא נראים יש להם עיניים בהירות, כחולות או ירוקות עם המבט המרוקאי הזה...הקרוע, המביע העצוב והשמח, הרך, העוצמתי, החכם, היודע מבט של גיבורים אנטי-גיבורים אבא, ראיתי אותך בעיניים של אחרים

איך ריבונו של עולם שלח לי שניים מהם כמוך, במזל דגים לובשים טלית, מניחים תפילין (אתה עשית את זה רק ביום הכיפורים) עם עיניים שאפשר לצלול לתוכן ארוכות לממלכות רחוקות ולחלום על ילדה קטנה אחת ואיש אחד לחלום על אבא ובת

בתמונה השנייה למטה, אבא שלי בחולצת משבצות מימין, עם חברים ברחובות קזבלנקה, מרוקו, 1946. עבד בבורסת יהלומים. יהלום בעצמו. עלה לארץ ב 1949.

כל אדם שפוגשים בדרכים מביא איתו משמעות ותובנות לחיים

*כתיבה: סמדר דהאן