Search
  • Smadar Dahan

היסטוריות עתיקות מהלכות


הכל כמו עדיין בימי הביניים. רואים את ההיסטוריה חיה ונושמת, מתרחשת מול העיניים. מרגישים את הפעימות המטורפות, את הלמות הלב של היקום בכל רגע ורגע, הכל קורה בתנועה.


אז עוברות לי מחשבות בראש כל מיני, שיש להודים בדרך-כלל, התנהגות מאוד נעימה, הם עדינים, אציליים, מאוד אדיבים, חייכנים, מסבירי פנים, אינטליגנטים מאוד, אחרים ברמות אחרות. קולטים אותנו באופן שלא נוכל להבין בזכות החיבור החזק אל הטבע, שבו חוקי הג'ונגל מתקיימים. מתוך הפרא בר, ווילד-נייצ'ר שבחוץ, ומתוך מה שמשתקף מבפנים, ואיך שהם חיים בהרמוניה כזאת.


29 מדינות, שמחולקות בתוכן למחוזות. אין תחושה של בעלות על הקרקע, כי הכל שייך לאלוהים וניתן לנו בהשאלה. יש מלא גאווה ואהבה להודו, שמתפזרת באטמוספירה בטבעיות חרישית של תרבות עתיקה.


חיים שלמים מתנהלים סביב הטקסים, הפולחנים, הריטואלים, החגים, ויש להם המוני אלים. בהודו חשים את האנרגיות של ציביליזציות רחוקות, שממשיכות להתקיים בהווה ולעד.

*כתיבה וצילום: סמדר דהאן, האמפי, פברואר 2017








עוד על ההינדואיזם "ההינדואיזם הוא אנתרופוצנטרי, וריבוי מספרם של האלים והדמונים רק מעיד על מיעוט חשיבותם. האלים עשויים לעזור לתפילה ולהתבוננות, למלא לטובה את בקשות האדם; אך יכולתם להתערב בגורלו של אדם היא מצומצמת. ב-וודות הישות העליונה מכונה ‘ברהמן’, שהוא דמות ניטרלית, לא אישית, הוא הסיבה והמקור לכל קיום, ומצויים בו סט (ישות טהורה), סיט (תבונה טהורה) ו-אננדה (התענוג הטהור). הוא בלתי ניתן לידיעה ולכן הוא מצטייר כריבוא הדברים והצורות, והאלים הם כולם התגלויות שלו ודרכם ניתן להתקרב אליו. לכן, אולי, אין ההינדואיזם מוטרד בשל העובדה כי קיימים אלים רבים. קשה לתפוס כיצד דר הפולותיאיזם הוודי-הנותיאיסטי בכפיפה אחת עם האטמן הצרוף. “שעטנז” זה הוא אחת התופעות הקשות להבנה עבור איש המערב. הוגה הדעות ההינדי ראדאקרישנאן: " הדת ההינדית מקיפה את כל אזורי הביניים של המחשבה והאמונה, מפלאי הדמיון שבאכזריות האמונות הטפלות ועד ראייה מעמיקה ביותר של המחשבה הנועזת”. במבט ראשון, ההינדואיזם היא דת פוליתאיסטית (רבת אלים), אך אין הדבר כך: מעבר לאלים, מכיר ההינדואיזם ב”יישות עליונה”, מושג ביניים בין תפישה של כוח נייטרלי ואי פרסונאלי – ברהמאן – ובין תפיסה של אל פרסונלי. היו מיסטיקנים שעבדו בעתות של התעלות נפש את הברהאמן, שאין לו מידות ולא תארים, אך עבודתם הקבועה, היום יומית, היתה לאל פרסונלי. חלק מההינדואים רואים גם בחיות או בתוואי נוף – אלים". לכתבה המלאה של גילי חסקין


0 views

​©created by SD~ SmadarArt 2018