אינדיה צִבְעוֹנִית וּמְשַׁכֶּרֶת

כָּמַהּ חוּשָׁנִית, כָּכָה א-מִנִּית

כָּמַהּ פְּשׁוּטָה, כָּכָה מֻרְכֶּבֶת

כָּמַהּ צִבְעוֹנִית וּמְשַׁכֶּרֶת

כָּמַהּ יָפוֹת וַאֲצִילוֹת הַנָּשִׁים עִם הַסַּאֲרִי

שֶׁרוֹכְבוֹת עַל הָאוֹפַנּוֹעַ מֵאָחוֹר

מְשֻׁלָּבוֹת רַגְלַיִם , בְּשֶׁקֶט מַרְגִּיעַ

Like nothing has happened

כָּמַהּ אֲנָשִׁים טוֹבִים, יָפִים וּמְרַתְּקִים

כָּמַהּ הַבָּתִּים הַיְּהוּדִיִּים מְרַגְּשִׁים וּמְזַמְּנִים מִפְגָּשׁ

מְחֻדַּשׁ עִם הֲיִשְׂרָאֵלִיּוֹת הַנּוֹדֶדֶת בַּדְּרָכִים

אֶת הָרֵיחוֹת מְקַבֶּלֶת בְּלִי צֶנְזוּרוֹת

לַטְּעָמִים, מִתְמַסֶּרֶת לְאַט לְאַט

שְׁבוּעַיִם אַחֲרֵי הַנְּחִיתָה טָעַמְתִּי מַסְלְלָהּ דּוֹסָה לָרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתִי אֵיךְ זֶה לְטַיֵּל לְבַד בְּגִיל חֲמִישִׁים

אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין גִּיל לַגִּלּוּי וְלַגִּיל,

תַּרְתֵּי מַשְׁמַע, שִׂמְּחָה וְשִׁיר

שׁוֹלַחַת לָכֶם אוֹקְיָינוֹס שֶׁל אַהֲבָה

*כתיבה וקולאז': סמדר דהאן

צפון הודו~דראמקוט~2017