קְרִיאַת נְשָׁמָה

כְּשֶׁאַתְּ בָּאָה בְּיָדַיִם פְּתוּחוֹת וּפוֹגֶשֶׁת אֲטִימוּת

כְּשֶׁאַתְּ מְזַהָה אֶת הֲתַרְחִישׁ הַמֻּכָּר וְהַיָּדוּעַ מֵרֹאשׁ

וְלֹא מַמְשִׁיכָה מִשָּׁם הָלְאָה כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה

כְּשֶׁאַתְּ מִתְעַרְבֶּבֶת עִם שָׂדֶה אֵנֶרְגֵּטִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּלֵּב מְדֻיָּק עִם שֶׁלָּךְ

סִימָן שֶׁאֶת בִּסְעָרָה.

נִשְׁמָתֵךְ קוֹרֵאת לָךְ שׁוּב וָשׁוּב אֶת אוֹתָהּ הַקְּרִיאָה

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה

וְאֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה

הֲוָיָתֵךְ הַמַּהוּתִית רוֹצָה לִרְקֹד חַיִּים וְלֹא בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים

תְּנִי לְזֶה לָלֶכֶת בִּמְקוֹמֵךְ

הֲיִי אַתְּ עַצְמֵךְ שְׁלֵמָה וּמוּדַעַת לַהֲוָיָתֵךְ

אֵמוּן וֶאֱמוּנָה הֵם מַתָּנוֹת שֶׁמְּקַבְּלִים בִּנְתִינָה תַּמָּה וּטְהוֹרָה

חַבְּקִי אוֹתָךְ עַכְשָׁו

לַקִּיּוּם שֶׁלָּךְ יֵשׁ מָקוֹם נִרְחָב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

*כתיבה: סמדר דהאן

*צילום: אמיר לושקוב