מה בֵּין נָשִׁיּוּת רוּחָנִיּוּת וּמִינִיּוּת

ואז היא התקשרה לדבר איתי על המיניות שלי

לקראת תכנית טלוויזיה שהיא מפיקה

אני דיברתי תובנות של אישה שבשלה

היא רצתה פרטים

על מה שגרם למה

אני דיברתי מהסוף

היא רצתה מהתחלה

זיכרונות ראשונים של חוויות מיניות, נערות, בגרות

בשנים האחרונות התבוננתי בפרטים האלה בכל מיני צורות

מיזוגים של זכריות ונקביות

גלים-גלים. נקודות-נקודות. רטטים ורטיטות

התבוננתי בהם ונתתי להם ביטוי, גם דרך המסעות שלי בכלל וביצירות

סימון דה בובואר אמרה שנשים לא נולדות נשים

הן הופכות להיות כאלה בתהליכי החיברות

נשים מגלות את המיניות שלהן תוך כדי תנועה, חיים שלמים ובדיעבד

הפרדוכס הגדול לכאורה הוא, שלמדתי על עצמי ועל המיניות שלי

דווקא בתקופות הארוכות שבהן הייתי לבד

רוחניות ומיניות הן אנרגיות שניזונות זו מזו יד ביד

הנשימות יוצרות מרחבים של שקט ומתמירות

בלוטת יותר הכליה נותנת בוסטים ללב

זה מרגיש שכל הגוף מלא אור מלטף ואוהב

כשהן נפגשות, נסללת דרך לחירות

לחופש לאהוב

להיות בנוכחות

לחיות במלאות

יודעת שאני יודעת, ולא יודעת עוד ...החיים מזמנים אינסוף הסתברויות ללמוד

אז חשבתי לעצמי, שלספר איך עבודה פנימית מחברת למיניות, זה לכשעצמו מיוחד

בתוכנו מתפתחת זוגיות. מתגבשת מהות

רק איך ואם בכלל, את כל הניואנסים האלה, אורזים לסיפור קצר אחד?

*צילום: אמיר לושקוב

*כתיבה: סמדר דהאן